לי זה לא יקרה

כמה פעמים אמרתם לעצמכם – "לי זה לא יקרה"? כמה פעמים ראיתם שלאחרים קורה משהו רע והמחשבה המפחידה שזה עלול לקרות גם לכם לא חלפה אפילו שניה במוחכם? האם גם אתם מרגישים כאילו יש עליכם מעין מעטה של חסינות מפני מקרים רעים? מקרים שאתם בטוחים שיש לכם את כל הכלים והיכולות בכדי למנוע את הגעתם, ולאחרים אין. הרי לכם זה לא יקרה. אין סיכוי. לעולם!

בולשיט!

אין חטא גאווה כמו חטא ה- "לי זה לא יקרה", וגם "אני מכיר מישהו שזה קרה לו" לא פוטר אף אחד. על מה אני מדבר לכל הרוחות?

אני עומר להט, נשוי ואבא ל- 2, והילדים שלי ספגו אלימות קשה לכאורה מידי צוות גן "ניצנים" בחולון. פרשת גן ניצנים התפוצצה באוקטובר 2014 והסעירה מדינה שלמה בגלל היקף התופעה – עשרות ילדים בגן נפגעו, תדירות המקרים – 7 נשות צוות נאשמות והימצאותן של שעות על גבי שעות של הקלטות המתעדות את מקרי האלימות.

אלימות בגנים פרטיים

אז זה קרה לי, הבן שלי סיפר לי שהגננת מרביצה לו, ואני מודה ומתוודה, בהתחלה לא ידעתי איך לאכול את זה באותו הרגע, אולי בגלל זה הגעתי יחסית שליו לבעלת הגן לברר את פשר טענותיו אבל המשפט שהיא אמרה לי – "הבן שלך עושה עליך מניפולציות" לא הותיר לי יותר מדי ברירות, ובאותו רגע הבנתי שאני, משפחתי וחברי ההורים שהיו בגן יוצאים להרפתקאה החדשה והגדולה בחיינו – השגת הצדק לילדים שלנו.

מילים לא יתארו את רגשות האימה שאתה חווה כשאתה רואה את הילדים שלך חוטפים מכות רצח (לכאורה, חייבים לציין) מצד האחראיות עליהם. קחו רגשות אשמה, חרדה, זעזוע, עצב והלם ולא תגיעו אפילו קרוב לתחושות שמלוות אותי כבר שנה וחצי. תעצמו את העיניים, ותדמיינו את היקר לכם מכל חווה על בשרו את אחד, רק אחד מהמקרים הבאים שנתפסו בעדשת המצלמה:

דריכות על אצבעות רגליים, דריכות על אצבעות ידיים, סטירות, מכות בראש, משיכות בשיער, בעיטות, דחיפות, הפלת ילדים לרצפה, הטחת ראשי ילדים על עמודי בטון, משיכות ברוטליות של ילדים מהגפיים, נעיצת אצבעות בעיני הילדים ודריכה על ראשיהם.

אנחנו שנה וחצי אחרי והדיון המשפטי טרם החל, שנה וחצי אחרי והנאשמות מסתובבות חופשי באין מפריע ופוגשות בנו ובילדים שאותם תקפו (לכאורה, בסדר?!) ברחובות חולון הקטנה. איפה הענישה? איפה ההרתעה? כלום. מאז המקרה שלנו, פורסמו בתקשורת מעל ל- 10 מקרי התעללות בילדים ע"י אחראי ונראה שהסוף לא נראה באופק.

גן "ניצנים" בחולון היה גן ששמו הלך לפניו, והורים מרחבי העיר שלחו את ילדיהם, כי היו המלצות טובות מפה לאוזן, בפייסבוק, סבר הפנים היפות של בעלת הגן, הגננת ונשות הצוות הניח את דעתם של הורים רבים. ופתאום זה קרה.. לי… לנו!

צפו בסרטון החשוב הזה (קישור), המבוסס על מקרים אמיתיים, חלקם תועדו בגן ניצנים. עכשיו,  תשאלו את עצמכם – אתם שקטים? הילדים שלכם נמצאים בידיים טובות או שגם לכם, כן! לכם – זה עלול לקרות?

כי כשאלימות נגד ילדים עוברת בשתיקה – הילדים שלכם עלולים להיות הבאים בתור.

שתפו – השפיעו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה על כוס קפה, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על לי זה לא יקרה

מה אתם אומרים?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s