על כוס בירה: הדייט שלי עם המקסיקנית

פעם אחת לפני שנים רבות הייתי ברמן, אבל לא סתם ברמן כמו כל הברמנים אלא ברמן מיוחד- ברמן שלא אוהב לשתות. העבודה מאחורי הבאר הייתה העבודה האהובה עליי ביותר והרווחית ביותר ואילולא הייתי איש משפחה היום שחייב להחזיק day job הייתי חוזר מבלי לחשוב פעמיים לעבודה בבאר. אבל מה זה ברמן שלא אוהב לשתות? טוב, זה לא מדויק, אני מאוד אוהב לשתות אבל דברים מאוד מסוימים: סינגל מאלטים עם עדיפות ברורה למעושנים ובירות, עם עדיפות ברורה ל- Guinness. היום גם את זה אני בקושי שותה, כי כאיש משפחה, ההזדמנויות לצאת לשתות עם חברים, אנשי משפחה כמוני הולכות ופוחתות.

צילום: עמרי אימבר חלפין

צילום: עמרי אימבר חלפין

אז תגידו שעולמי צר, ואדם, וברמן בכלל צריך להכיר מגוון של משקאות, ואתם צודקים, העניין הוא שאני לא אוהב, פשוט לא. כשהייתי צעיר יותר, בקורס ברמנים אחרי הצבא הייתי שותה הכל, ה-כ-ל. כי כשהייתי צעיר, ואני מודה בזה, שתיתי כדי לשתות, יותר מאשר להינות מהטעם, אבל עם השנים הטעם שלי התעצב וכל הייגר, הוודקות, הליקרים, העראק והקמפרי פשוט ירדו מהתפריט ונשארתי אך ורק עם הדברים שאני אוהב.

אבל אחד הדברים שמעולם לא סבלתי זה טקילה

צילום: אנה קוולסקי

צילום: אנה קוולסקי

המפגש הראשון שלי עם טקילה היה בגיל ההתבגרות, יותר נכון, משקה בטעם טקילה שנקנה בכמה פרוטות בסופר המקומי לצד בקבוק ספרייט. ישבתי עם חבר, וכמו שני מפגרים הקפצנו 14 כוסות! מיותר לציין את ההרגשה המבחילה שהייתה לי, את הסבל. אחרי זה נשבעתי שאני לא נוגע יותר בטקילה.

המפגש השני שלי עם טקילה היה בדייט עם בחורה אשר שמה שמור במערכת "על כוס בירה". יצאנו לפאב והיא ביקשה מהברמן קוורבו גולד נקיה בכוס שוט. הברמן, שהוא במקרה גם חברי הטוב ביותר הגיש לה את הכוס עם הטקילה הנקייה (בלי ספרייט, כן?) והיא לקחת את הכוס, הניחה עליה את ידה והקפיצה אותה 3 פעמים רועשות על הבאר ושתתה בלגימה אחת. הברמן הסתכל עליה, הסתכל עליי, אני הסתכלתי עליו ושנינו הסתכלנו עליה והיא? היא הייתה מבסוטה מעצמה, היא הקפיצה הרגע טקילה. מיותר לציין שדייט שני לא היה, אחרי הכל, אני בחור עם סטנדרטים.

הבל הפה ושקר אמורפי

צילום: אנה קוולסקי

צילום: אנה קוולסקי

המפגש השלישי שלי עם טקילה היה אתמול (14/07/2015) , בסדנת טקילה בבנא משקאות בפתח תקווה, שם נולדתי גם גדלתי, ובה חוויתי מסע בזמן, חזרה לגיל ההתבגרות. אבל ממש כמו מרטי מקפליי, חזרתי לחוויה מתקנת מפני שממש נהניתי; קודם כל יצאתי לשתות, והיום הרי אני חי בין חתונה לחתונה, ודבר שני, להפתעתי היה לי ממש טוב לשתות טקילה, היא החליקה לי בגרון והיום כשהטעם שלי באלכוהול מעוצב ומגובש, הצלחתי גם להעריך את טעמיה. היו שם גם קוקטיילים ממש טובים אבל עמכם הסליחה, שתיתי כל כך הרבה שאני לא זוכר יותר מדי. אני כן זוכר שאשתי סיסמה לי: "תמצא לך מקום לינה הלילה כשתחזור עם הבל פה של בן 17".
אני אוהב את אשתי, בדייט הראשון שלנו היא שתתה יין כמו שצריך ולי יש טעם טוב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה על כוס בירה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על על כוס בירה: הדייט שלי עם המקסיקנית

  1. פוסט מקסים. אני מקווה שאתה אוהב את העבודה שלך ביום, כי אם לא- תחזור ללילה.

    אהבתי

  2. פינגבאק: דברים שעשינו בניינטיז - אבא בא, רק רגע!

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אשתך מצחיקה!

    אהבתי

מה אתם אומרים?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s