אבני שפת אם (+מילה טובה)

לא, זה לא עוד פוסט "היי תראו! אני אבא טוב, אני אבא מושלם, אני עם הילדים, יודע לטפל בהם, לגדל אותם, "אב מעורב" (ביטוי שאני לא כל כך אוהב), תזרקו כמה מילים טובות, כמה לייקים ואולי איזה share נחמד."

אני לא צריך להוכיח את עצמי, ומי שקורא אותי קבוע, או רואה בטלוויזיה מדי פעם מכיר את עמדותיי ואת הבחירות שעשיתי בחיים, אולי גם ראיתם חלק מהפעילויות שחברי ואני לקחנו חלק בהם כמו התגובה האבהית לתמ"ל. אני לא צריך להוכיח את עצמי.

אבל לצערי, אני עדיין מרגיש שאני צריך להיאבק על מקומי בתפיסה הישראלית, אני עדיין חש שלמרות שיותר ויותר אבות בישראל מנפצים את המיתוס של האבא הקרייריסט, האבא שעושה לביתו וחוזר בסוף היום מותש לבית שקט עם ילדים במיטות ומניח לאמא להתמודד לבדה עם מטלת גידול הילדים במקום לפתח את עצמה באופק המקצועי. מספיק, זה פס מן העולם. לגדל ילדים זו לא מטלה ואבות רבים, רבים מאוד ואני עושים זאת באהבה ותוך ביטחון מלא שהטבע יצר גם אותנו כהורים לכל דבר, אפילו שאין לנו רחם.

צילום: רעות דומיניץ

צילום: רעות דומיניץ

במקום בו דורכים על בלטות, ידרכו גם על אנשים
מה מעצבן אותי הפעם? (אתם בטח שואלים) ובכן, מסתבר שאבני שפת המדרכה המיתולגיים הנושאים את הכיתוב "לאם ולתינוק", אותן שפות מדרכה שנועדו להקל להעלות עגלה על המדרכה, המיוצרות גם בימים אלו, שנת 2015 על ידי חברת "אקרשטיין" ממשיכות לעטר רחובות רבים בערים שונות בישראל, גם בשכונות חדשות.

כנראה שבחברת "אקרשטיין" טרם נתקלו באבות שמטיילים עם העגלה וכנראה מאמינים שאבות לא יודעים מה זאת עגלה, איך לדחוף אותה ואיך לקפל אותה, אלא רק לשלם עליה. כי זה מה שאנחנו, וככיתוב החקוק על גבי אבן, כך גם נישאר – מכונות עבודה. והנשים? הן לא צריכות לעבוד, גם לא להצביע – הן צריכות להניק ולהחליף חיתולים ולדאוג לשמן דקל בתמ"ל.

לפני שנתיים, וגם היום אנחנו מזדעזעים לשמוע שבערים מסוימות בארץ, דורשים מנשים לעבור למדרכה ממול, פן יראה אותה אברך, השם ישמור, הוי לטומאה! זעקו "הדרת נשים", טענו שזו אפליה על רקע מגדרי ודבר כזה אסור ופסול בישראל של המאה ה- 21.

חקוק בסלע
אז רבותיי, הגיע הזמן לנתץ את המדרכה, הן בנושא הדרת הנשים בחברה והחרדית והן בנושא הדרת האבות מהמשפחה והילדים. אסור לתת למדרכה, להוות במה לאמירה חברתית. כי מדרכה היא המקום הכי נמוך, שדורכים עליו, כלבים עושים עליה קקי ואנשים מכבים עליה סיגריות.

בניגוד לפרסומת שאפשר לשנות (ושינו!) או חוקים, או מגמות – מדרכה זה משהו שנשאר. הכיתוב "לאם ולתינוק" ימשיך לקבע את מעמד הגבר כמכונה לייצור זרע וכסף ואת האמא, כבייביסיטר נצחי.

אני גם לא מבין מה הסיפור? מה הביג דיל לכתוב "לעגלה"? או לא לכתוב כלום. אנשים מבינים גם ככה.


כשמגיע – מגיע
פוסט זה תוכנן להיות חלק ממהלך של קבוצת הבלוגרים של "הכוורת", בה משתתפים מעל 40 בלוגרים במטרה להוציא את אבן השפה בה דובר בפוסט מן השוק. לשמחתנו, הודיעה לנו חברת אקרשטיין מיד עם העברת הבקשה להסרת האבן מן הקטלוג כי הם אכן מתכוונים לעשות זאת בהקדם והודו לנו על פנייתנו.
אנחנו מסירים בפני אקרשטיין את הכובע על בחירתה לתרום להורות השיוויונית בישראל ומצפים לראות את האבן מוסרת מן הקטלוג בימים הקרובים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

מה אתם אומרים?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s