Near death experience

כמה מכם יכולים להגיד שהם מתו וקמו לתחייה? ולא במובן של מוות קליני או אירוע רפואי.
כמה מכם יכולים להגיד שמשהו בהם מת ונולד מחדש בצורה אחרת, ששנתה לחלוטין את חייהם?

לפני 15 שנה נולדתי מחדש, לפני 15 שנה חוויתי את הרנסנס הפרטי והאישי שלי. טוב, הוא לא היה כזה פרטי, אבל אין אדם שמכיר אותי טוב כפי שאני מכיר את עצמי.

לפני אותו יום הייתי נער, בסיום גיל ההתבגרות, עם בעיות של נער מתבגר שחווה שברון לב, לא משהו שונה מכל נער אחר, אבל מאיזושהי סיבה, כנראה אופי דפוק, לקחתי יותר מדי ללב. מצאתי את עצמי בלי חברה, בלי חברים, בלי למצוא מה לעשות בימי ששי, בלימודים לא הייתי העיפרון הכי המחודד בקלמר ואפשר לומר שדי שעממתי את עצמי.

אז מצאתי את עצמי הולך לדיסקוטק (המילה הזאת עדיין קיימת??) עם עוד 6 אנשים, חלקם אני מכיר קצת, חלקם אני מכיר טיפה יותר טוב, חלקם אני לא מכיר בכלל. אנשים נפלאים, אבל חברים הם לא היו, כמו שציינתי, לא היו לי חברים. זו פעם ראשונה שגם יצאתי לדיסקוטק (הנה המילה הזאת שוב), זו פעם ראשונה שזזתי ורקדתי. למה בכלל הלכתי לשם? אני לא יודע ועד היום אני לא מוצא את התשובה, אבל אני חושב שהקוסמיות או מה שזה לא יהיה פשוט סידרו את זה שאני אלך. אם להיות או לא להיות במקום הנכון או לא הנכון ובזמן הנכון או לא הנכון – זה היה המקרה הזה.

חור בעלילה

צרחות, צפירה, רטוב, קר, כואב, כואב מאוד.

חור בעלילה

צלילים של ניסור, בכי, עוד קצת צרחות, סירנה.

חושך מוחלט, לא רואה דבר, איפה אני? מה אני עושה כאן? לפתע, כאב בגרון, כואב כל כך בגרון, הגרון מתייבש, כל כך מהר וכל כך כואב, זה בלתי נסבל… אני עוד שניה יוצא מדעתי… הגרון!!!

שלווה, שקט מוחלט, לא כואב יותר. אני מרחף? אני שוכב? אין לי מושג… עדיין חשוך. כל כך שקט, וכל כך שליו, אני במקום בטוח. משהו נגמר, משהו הסתיים, חלף לו ועבר.. אם יש משהו שחשתי באותו רגע, ברמה כל כך עוצמתית זה מוות מצד אחד ולידה מחדש מצד שני, רנסנס, תחייה. משהו חדש מתחיל.


ב- 14/11/1999 יצאתי עם עוד 6 אנשים למועדון בתל אביב, בדרך חזרה, לא משנה מהי הסיבה, הרכב התהפך לפחות 5 פעמים, כל פעם המכה הייתה על הצד שלי ושל הנהג. הייתי חגור. נדרשו 45 דקות לנסר את הרכב ולחלץ אותי החוצה. הקרקפת שלי נתלשה לחלוטין ונדרשו 14 שעות לאחות אותה בחזרה. חוליה בצוואר זזה מעט ממקומה ולחצה לי על עמוד השדרה, למזלי, השיתוק משם ומטה היה זמני וקצר. העיניים היו מלאות דם ולא יכולתי לראות דבר בערך יומיים, אבל ראיתי טוב מאוד לתוך תוכי. עצם החזה, הסטרנום התבקע לשניים. 10 ימים הייתי בבית החולים ועוד 5 שבועות עם סד לצוואר.

נס היא לא מילה מספיקה כדי לתאר את תוצאות אותו לילה. מספר חודשים אחר כך, הגעתי לתחנת המשטרה למסור תצהיר ושם גם הראו לי את המכונית, ערימה של מתכות לא מוגדרת, ופשוט קשה להאמין שמישהו יצא משם בחיים. היום, כל השבעה מהלכים על שניים, חלקנו התחתנו, הבאנו ילדים.

מאז אני רוקד, ולא ב- "דיסקוטק". אני נשוי באושר לאישה הכי מדהימה שיש ומוקף בשני ילדים מדהימים שגורמים לי להגיד בכל בוקר, גם בבקרים הקשים ביותר שחלקם כתובים בבלוג הזה – תודה.
תודה שאני בחיים.

תודה


לדיון המלא של בדיקת אבהוּת – פרלמנט האבות של ערוץ המשפחה של Xnet, לחצו כאן

הפוסטים המלאים:

אור לבו – אז אתה חושב שאתה יודע לנהוג?
יואב כהן מלמד – סע לאט
עומר להט – Near death experience
אילן שיינפלד – זהירות, סופר באוטו.
ברק שטרית – מהיר, עצבני, ומודע לזה

להרשמה לניוזלטר – ליחצו כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה בדיקת אבהות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על Near death experience

  1. פינגבאק: סע לאט | תחתית החבית

מה אתם אומרים?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s