יפתח המלוכלך – חינוך גרמני לטף

השבוע התבקשנו בפרלמנט האבות לכתוב על הצד האפל (וההזוי) של סיפורי הילדים שהקריאו לנו ושחלקנו, אולי, מקריאים לילדנו. אני, מסיבות כאלו ואחרות בחרתי ב- "יפתח המלוכלך"

לילה טוב
כשאני בא לכתוב על חשיבות הקראת סיפור לילד לפני השינה, אני תופס את המנהג הזה כאמצעי להרחבת האופקים, לשלוח את הילד לעולם של חלומות ואולי, על הדרך גם לתת לו "לישון על זה", במובן, שייקח משהו מהסיפור ויחשוב עליו, אפשר ללמוד הרבה מסיפורים. הקראת הסיפורים אצלנו בדרך כלל מתרחשת במבנה קבוע של סיפור-פעם נוספות אותו סיפור-שיר ערש. למה זה ככה? זוכרים את הטלטביז? זוכרים שאחד מהם הקרין איזה קליפ קצר באיכות קצת יותר נמוכה מ- Full HD, הקליפ הסתיים ואז שאר החברים ביקשו שוב והקליפ מתנגן לו בשנית? כנראה יש משהו אצל ילדים, לא יודע, לא מבין בזה, אבל זה עובד גם בספרים, הם פשוט זקוקים לפעם נוספת. אצלנו ההקראה הראשונה מלווה בשאלות רבות, הילד שוכב לצידי וצופה באיורים ובאותיות, זאת בדרך כלל הקראה ארוכה מאוד כי היא נקטעת לשאלות ולבירורים לכל אורכה. בהקראה השנייה הילד כבר עם הראש על הכרית ולא קוטע את רצף הסיפור. זו בדרך כל ההקראה בה הוא כבר נרדם ושיר הערש הוא בעיקר בשבילי.

יפתח המלוכלך

היהפוך כושי עורו?
את "יפתח המלוכלך" מצאתי לראשונה בין עשרות הספרים שיש לנו בספריה, ככה זה שאתה בן של מנהלת חנות ספרים לשעבר. בחרתי אותו כי הוא היה נשמע לי מוכר, לא הייתי בטוח אם בילדותי הקריאו לי את הספר, וניגשתי אליו "טבולה-ראסה", לא ידעתי (או לא זכרתי) מה מצפה לי, או לילד שלי יותר נכון. התחלתי להקריא את הסיפור הראשון, על יפתח, ילד מוזנח, שלא מסתפר, לא מצחצח שיניים, ולא מתקלח. הפאנץ' של הסיפור מופיע יחסית בהתחלה: "מישהו אותך יקח ויזרק אל תוך הפח". על פניו סביר, לא ביג דיל. עברתי לסיפור הבא – "יובל המנוול", זה סיפור על ילד ערס ששובר כל דבר, מתעלל בחיות ובנשים, אפילו האיור לא משאיר מקום לדמיון: יובל מכה אישה בשוט, והעופות שוכבות, איך נגיד את זה, מתות. גזר הדין של יובל בסיפור הוא מחלה. פה כבר ממש הרגשתי חוסר נוחות אך בכל זאת המשכתי ל- "דורית הגפרורית" ששיחקה בגפרורים ועלתה באש. את הסיפור הבא על הילד הכושי בוב כבר לא הקראתי לבני. סגרתי את הספר ומאז לא נגעתי בו יותר.

יובל המנוול

חינוך גרמני
למרות שהרשת מלאה ניתוחים ספרותיים על הספר הזה, אני לא התוודעתי אליהם. הפרט היחיד שגיליתי על הסיפור זה שמקורו בסופר (ד"ר) גרמני מהמאה ה- 19 בשם היינריך הופמן וזה אמר לי הכל. "חינוך גרמני", זה הקטע של הספר, חינוך באמצעות דיכוי והפחדה והצגת דוגמאות מפורשות. ממש כשם שאגדות האחים גרים עוסקות בחינוך הגרמני הנוקשה, כך גם הספר. אפשר להסביר לילד את חשיבות המקלחת, איסור משחק באש ואלימות ע"י חינוך מתגמל והסברה הגיונית, ואפשר גם להפחיד אותם, וזה מה שעושה הספר. אני אישית מעדיף להסביר לילד שלי שאם יהיה אלים, חברים יתרחקו ממנו, אולי יחששו ממנו ואותי יאכזב באופן אישי, שלדעתי זו לא הפחדה אלא תוצאה מציאותית הגיונית מאשר להגיד לו שאם יהיה אלים הוא יהיה חולה, אין לזה שום קשר נסיבתי!

הספר מכיל סיפורים נוספים: על נקמתו של ארנב בצייד שלו (כן, הוא יורה בו), על מוות כתוצאה מאי אכילה, על ילד שטייל בחוץ בסערה ונעלם השמיימה, על ילד מעופף שלא הסתכל לאן הוא הלך ונפל לירקון (מוות ודאי).

 

אפרים על האופנים
לסיום, אני מעוניין להשתמש במוח היצירתי שלי, ולכתוב סיפור קצר בעצמי, והוא מוקדש לכל אותם זבי החוטם הרוכבים על האופניים החשמליים. אם כבר, אז כבר.

לאפרים היו אופניים
חשמליים ועם פדלים.
אך אפרים לא היה מפדל
כי אפרים הוא ילד עצל.

על מדרכות היה רוכב המון
וכשהולכי הרגל הפריעו לו, צלצל בפעמון.
"סורו מדרכי!", צעק עם אש בעין
כי על הולכי הרגל, הוא לא שֹם…

את הצומת באדום היה עובר
ובתמרור עצור לא היה עוצר.
פעם אחת מכונית עברה קרוב מאוד
והמזל של אפרים, לא שיחק לו עוד.

אוי ואבוי! מה זה קרה?
המכונית פגעה בו, קיראו למשטרה!
אפרים לא ציית לחוקים ולכללים
וכעת הוא מאושפז במצב אנוש בבית חולים.

מה יהיה עם אפרים, מה יעשה?
האם ילמד מזה המעשה?
אפרים לא ירכב עוד, זה סוף הסיפור
ולא יעלה על אופנים במהלך יום כיפור.


לדיון המלא של בדיקת אבהוּת – פרלמנט האבות של ערוץ המשפחה של Xnet, לחצו כאן

הפוסטים המלאים:

עמירם בניון – (לא) סיפור ילדים!
טל חן – אבא פיל
אור לבו – על איך נשברו לי השיניים והראש בלי שמישהו נגע בי
אילן שיינפלד – גברת ארנבה שאומרת רק 'ווה.'
ברק שטרית – הסיפור האמיתי מאחורי אגדות הילדים
גיא רוה – מציאות החיים בספרי הילדים
עומר להט – יפתח המלוכלך – חינוך גרמני לטף
יובל אדם – אגדות ילדים, לא אגדות לילדות.
יואב כהן-מלמד – קריאת כיוון מחדש

להרשמה לניוזלטר – ליחצו כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בדיקת אבהות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על יפתח המלוכלך – חינוך גרמני לטף

  1. פינגבאק: קריאת כיוון מחדש | תחתית החבית

  2. Ifat Sharifi הגיב:

    בדיוק לפני כמה שבועות היה לי דיון על הספר הזה עם קבוצת חברים הורים… השלמת לי את המידע שהיה חסר לי ובגלל זה רציתי למצוא אותו אצל ההורים שלי – מי הסופר.. תודה על פתירת התעלומה :)… אני חושבת…

    אהבתי

מה אתם אומרים?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s