ורוד לבן?!

תקראו לי אולד פאשן.
נו?
תקראו לי כבר!

תודה.
תקראו לי אולד פאשן אבל אני מנתב את שני ילדיי הזכרים לתוך תבניות ומוסכמות חברתיות המזוהות עם בנים. מאז ומעולם הלבשתי אותם בבגדים של בנים, בגדים כחולים או בצבעים אחרים עם הדפסים של כדורגל, טרקטורים ומכוניות , אף פעם לא ורוד, גם אני לא לובש ורוד. החדר שלהם כחול עם תמונות של מכשירי חשמל ומעבר למשחקים החינוכיים, משחקי הקופסה הקלאסיים והפאזלים יש להם מכוניות ואופנועים, המון מכוניות ואופנועים! וגם מטוסים, וחניון וטרקטורים להרכבה. הפעילויות שלנו נעות בין ספורט לבנייה, פירוק והרכבה של מכשירי חשמל וקידוח בקיר, בקיצור – דברים של בנים. אין ברביות, יצירה בתפירה או משהו דומה. אפילו כשאני מדבר עם הגדול שלי על אהבה ועל זוגיות, אני מתאר לו את זה בתבנית של גבר ואישה, ולפעמים אף אומר לו: "יום אחד אתה תכיר אישה יפה ותתחתנו…"

זה בא טבעי
למה אני עושה את זה? כי זה בא לי באוטומט, כי ככה אני גדלתי וכי אני מאמין שבסופו של דבר ילד ממין מסוים, נגיד בן, נולד בצלם אביו, וילדה בצלם אמהּ, בהתאמה. אני לא אנטי או פחדן, אני גם לא מאצ'ואיסט, אני פשוט גבר, מטרוסקסואל שבטוח בגבריותו, ושאוהב אופנועים, מבין במכאניקה, הנדימן, עושה עבודות בבית, מתלבש בצבעים של גבר וזה פשוט עובר הלאה לילדים.
כשתהיה לי בת, אני אעשה את אותו הדבר בדיוק: אני אלביש אותה שמלות, אקנה לה בובות ואשלח אותה לחוג בלט.
אני יודע שהיום זו נתפסת חשיבה לא נאורה ויש לתת לילד את הבחירה ולא להחיל עליו פרדיגמות מראש, אבל מצד שני, החברה היא אבולוציונית, וכחברה אנחנו נמצאים בשלב שבנים עושים דברים של בנים ובנות עושות דברים של בנות ואני לא מוצא לנכון לצאת נגד ולהיות חדשני בעניין, באמת שאני לא מוצא סיבה להתנגד לסוציאליזציה הזאת. יקום ההורה האמיץ שיצהיר בפומבי וגם יישם וילביש את בנו בשמלה ובנעלי נשים.

פרנקלין דלאנו רוזוולט, נשיאה ה- 32 של ארה"ב

אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אני נוטה להאמין שלא אכפה על ילדיי את רצונותיי באופן אקטיבי, כלומר, אם בני ירצה ללכת לחוג ריקודים סלוניים, אני לא אשלול את בקשתו.

רוצה ללכת להופעה של רובי וויליאמס
אחד הקווים המנחים אותי בתור הורה הוא לגדל את ילדיי כמקובלים בחברה, בהתאם לנורמות. אני שואף שילדיי יהיו ייחודיים, אך לא יוצאי דופן, בולטים אך לא חריגים. כתבתי כבר בעבר על הסיבה בגינה לא אתנגד לרצון ילדיי להתגייס לצבא ומדוע מלתי ואמול את ילדיי הבאים וגם בנדון אני מאמין שהחברה שלנו מצפה מבן לעשות דברים של בנים, החל במראה החיצוני וכלה בהתנהגות. הנה, אפילו אני, שחושב שרובי וויליאמס הוא פרפורמר מעולה, אבל לא נמנה בין מעריציו, רוצה ללכת להופעה שלו כדי לחוות את האנרגיה במופע ולהתרגש לצלילי Angles אבל לא יכול, באמת, אני יודע מה יחכה לי מול החברים שלי, כמה הם ירדו עלי וזה פשוט לא שווה לי את זה. כי גבר לא הולך להופעה של יוצא להקת בנים.

אז תקראו לי קונפורמיסט.
נו?
תקראו לי כבר!

תודה.
אז אתם רואים בזה קונפורמיזם, אבל אני רואה בזה הישרדות חברתית וכמו כל מערכת חוקים אחרת שמונעת מאיתנו לממש את כל מה שאנו חפצים בו גם קונפורמיות מכילה בתוכה חוקית שמונעים מאיתנו להיות חריגים ויוצאי דופן, לעתים לשלילה. אני יודע שזה נשמע נחשל ופרימיטיבי, אבל אני חיי חיים מלאים, שלמים ומאושרים גם אם אני מסתיר את העובדה שאני אוהב תחרה.

---

ךדיון המלא של בדיקת אבהוּת – פרלמנט האבות של ערוץ המשפחה של Xnet, לחצו כאן

הפוסטים המלאים:

עמירם בניון – אמא של שבת
טל חן – ורוד זה הכחול החדש
אילן שיינפלד – גברים קטנים עם לכה אדומה בציפורני הרגליים
יואב כהן-מלמד – אין מגדר העומד בפני הרצון – על בנים וחינוך מגדרי
אור לבו – על גאווה ודעות קדומות
עומר להט – ורוד לבן?!

להרשמה לניוזלטר – ליחצו כאן