אני שונא יונים!

חיה ארורה

הפוסט הבא לא מתאים לאוהבי בעלי חיים:

יש לי וידוי:

אני מפחד מעופות. יותר נכון, אני מפחד מיונים. באמת, אני מבועת כשיונה מתקרבת אלי ברחוב, עוברת לידי וחותכת כסכין את האוויר שמעלי. הסיוט הכי גדול שלי זה שיונה תכנס לי הביתה או למשרד בעבודה, אם זה יקרה – הלך עלי, בשיא הרצינות. פעם אחת אהובתי האחת והיחידה חיתלה את בננו הבכור בחדר ואני, משתעשע עם בני הקטן בסלון כשלפתע, משום מקום, הופיעה יונה, יימח שמה ועמדה על אדן החלון, אני פניתי למורן בקול רם ומבוהל: ,,מורן… תניחי רגע את ליאור בצד ובואי מהר, מיד! ..הא.. והכל בסדר עם דניאל." היא מרוב פאניקה לא שמעה את החצי השני של המשפט ואצה רצה אל הסלון כשהיא בטוחה שמשהו קרה לקטנצ`יק. היונה מצידה סובבה את הראש, עשתה את ה- קוקוקו שלה ועפה לה, הבתזונה.

לא המצאתי את זה, יש מונח בפסיכולוגיה שנקרא אלקתורו פוביה, אמיתי לגמרי! פחד מתרנגולות (ולא מחשמל, חכמולוגים!) מסתבר שיש אנשים, ואני ביניהם, שמפחדים מעופות, לפחות מהצורה הגולמית שלהם, כי שניצלים וכנפיים בברביקיו אני דווקא מאוד מחבב. גם קציצות ובולונז זה לא רע בכלל.

אז מה יש ביונים שכל כך מפחיד אותי? וזה השלב שאני ממליץ לכם לדלג על הפסקה הזאת גם כי היא מגעילה וגם כי היא מוציאה אותי חומוס לגמרי. הסיבה שאני מפחד מיונים היא כי הן נוטות להתפרק, הן כל כך שבריריות, לא פעם אפשר למצוא נוצה על המדרכה, נוצה זו יונה שהתפרקה לחתיכות, ושלא נדבר על יונה שמתה ברחוב ושנדרסה או נאכלה חלקית. מבחינתי יונה שלמה שנוגעת בי זה שווה ערך לשאריות של יונה שקמות לתחייה וכזומבית מתקרבת לכיווני לנשוך אותי.
כשהייתי פחות פדלאה והייתי הולך לשם הספורט, הייתי הולך בפ"ת (יש מקום כזה, אוף!) בדרך רבין ובפינת דרך רבין-העצמאות היה בית קברות ליונים, הן היו מתנגשות המפגרות בזכוכית השקופה שעל החומה. ואני לצד תחושת הצדק והסיפוק, הייתי מעלה גרה ובחילה.
מה שעוד מוסיף לכל העניין זה פוסט שקראתי פעם בפורום האופנועים של פג"ז, מדובר בבחור ששייט להנאתו על אחד מכבישי ארצנו כשלפתע חש חבטה נוראית בקסדה (הסגורה למזלו), כמעט ואיבד שליטה על האופנוע, וכשעצר ראה שכולו מכוסה בדם וברקמות של מה שהייתה פעם – יונה.
מאז, כל רכיבה כשאני נוסע ליד עוף כלשהו, אני לוקח נשימה עמוקה ומתפלל לטוב, כי אם זה יקרה לי – זה הסוף שלי.

כשהייתי ילד והיו מביאים קוסם למסיבת יום הולדת הייתי צופה בסקרנות ובהנאה עד שלפתע, מה קורה פה?! מה, למה?! הפרחים נהפכים ליונה, המטפחת ליונה, הכוסית שהוא מעלים מאחורי הוילון – נכון מאוד – יונה! מאז אני גם לא מעריץ גדול של קוסמים.

אז מה טוב ביונים? בואו נפתח את זה רגע –
יונים עושות לנו קקי על האוטו. יונים, ואני לא מזלזל לרגע באינטליגנציה שלהן יודעות טוב מאוד מתי האוטו חזר מניקוי, כי אז ורק אז הן מתחראות לנו על המכונית, ולפעמים גם עלינו.
פעם חרבנה עלי יונה ומישהו אמר לי שזה סימן למזל טוב… מה מזל טוב?! הרגע חרבנה עלי יונה – זה מזל מחורבן! נאחס אמיתי!
היונים גם יודעות בדיוק למי שייך איזה אוטו, אחרת איך תסבירו שכל הזמן, מתוך שורה של 20 מכוניות, והחניה היא אקראית לחלוטין – יש קקי רק על האוטו שלי, הא?!

יונים זה גם לא אוכל. כאילו, זה כן, במקומות מסוימים, אבל אני בטוח שאי אפשר להיכנס לכל מסעדה בת"א ולהזמין יונה. גם ביצים הן לא נותנות לנו.

יונת דואר? תתקדמו – אנחנו ממזמן שולחים אימיילים.

זוג יונים? פליייז! אין קשר בין זוג נאהבים ליונים, אלא אם הכוונה לזוג מבוגרים שמחרבנים בדלת פתוחה (מצטער שאני כל הזמן מעלה את נושא היציאות.. אבל זו המהות של החייה הארורה הזאת).

ובואו נודה בזה, גם בלהביא את השלום הן לא משהו. יונה עם עלה של זית MY ASS, מבחינתי כולן מפוטרות!

אני נגד ניסויים בבעלי חיים בתחום הקוסמטיקה, נגד מוצרי אופנה פרופר ונגד התעללות אבל כשזה מגיע ליונים, אני רדיקלי לגמרי – שילכו כולן קיבינימט! לא צריך אותן ואני חושב שהסברתי את עצמי, ואם מישהו יטען אחרת, כנראה שמעולם לא חרבנה עליו יונה. כדאי לו – זה מביא מזל.

לכי.. לכי..